מעשה רוקח על המשנה
ונלע"ד שזה סוד הפסוק בשמואל א' סימן ט' (ש"א ט, ט) "כי לנביא היום יקרא לפנים הראה", וכל "הראה" שבמקרא שם הוא חסר ו', ואות ה' ראשונה אינה משורש התיבה רק לשימוש, ושורש התיבה הוא ראה, ומרמז על ג' ראשונות. שאות א' מורה על כתר, ואות ר' על חכמה בסוד ראשית חכמה, ואות ה' על בינה כידוע. ובא הפסוק להורות שעד שמואל הנביא ועד בכלל היו הנביאים רואים עד ג' ראשונות ולכך היה נקרא "ראה", ומשם ואילך לא היו רואים רק מז' ספירות חג"ת נהי"מ, כל אחד כפי מעלתו ונבואתו, לכך היו נקראים בשם "נביא" ולא בשם "רואה". ועיין ברד"ק שם שכתב שבימי שמואל היה נקרא בשני שמות, יש שהיו קוראים רואה ויש שהיו קוראים נביא.